למה לי גאלווי עכשיו?

By |2015-09-09T20:34:52+00:00ספטמבר 9th, 2015|Uncategorized|

"למה לי גאלווי עכשיו?

גאלווי שומר עלי.

אז למה לא רצתי גאלווי עד עכשיו?
חסר היה לי האומץ.

האומץ לרוץ נגד הסטיגמה ששילוב של הליכה בריצה הוא לא סוג "נחות" של ריצה, וכשעוברים את קו הסיום, הריצה נמדדת על פי מספר הקילומטרים שגמענו ולא על פי מספר הפעמים שכף רגלי דרכה על הארץ על פי קצב ריצה או הליכה. 

האומץ לרוץ בשפיות הדוגלת באימונים ובמרוצים שאינם כרוכים בפציעות ובכאבים אינסופיים ומקנים התאוששות וריצה בריאה ומהנה.

האומץ והכוח לא להיות מושפעים מכל המעודדים לאורך המסלול שמתוך כוונות טובות אומרים לך "אל תעצרי, אל תותרי…" ולא להרגיש שאני כישלון כי אני הולכת תוך כדי הריצה. 
האומץ להאמין שזה באמת מתאים לי ולרוץ אחרי המקום הכנה והאמיתי שלי.

מה אני אוהבת בגאללווי?
את השפיות!
את העובדה שאני יוצאת לריצה בלי הלחץ והשאלה "האם אצליח לסיים?
האם אעמוד בקצב של חבריי? האם למחרת אקום בצליעה?
גאללווי נותן לי ביטחון, ממזער את הלחץ הפסיכולוגי והלחץ ש"לא אצליח".

הפער בין הידיעה שלחצות את קו הסיום של מרתון בחיוך, לבין הרצון להשיג תוצאה טובה יותר הולך ונמוג עם השנים.  המטרה בשלב זה של חיי, בגל 53, היא לדמיין את עצמי רצה מרתונים עד אינסוף, וכדי לעשות זאת, עלי להיות קשובה ונאמנה ל"קולות" שמשמיע הגוף, לידיעה שלמרות שאני רצה, והנפש שלי בגיל העשרה, הגוף נותן אותותיו, והתפקיד שלי הוא לשמור עליו.  וכדי לשמור עליו, אני רצה גאלווי.

רצתי ארבעה מרתונים בשמונה השנים האחרונות.

במהלך האימונים, כמעט תמיד הגעתי למצב של פציעה או לפחות צורך בכדורים או טיפולים שיאפשרו לי להמשיך.  שני מרתונים הסתיימו בפציעות, האחרונה בהם השביתה אותי לשמונה חודשים.  גאלווי שומר לי על רצף אימונים ומרוצים ללא איום פציעות ותסכול מאי- הגשמת המטרה.

לא מקרי לדעתי שחברי הקבוצה שלנו בוגרים ובשלים.

נדרשת בגרות ובשלות נפשית מסוימת, ו/או הסטוריית מכאובים ופציעות כדי להגיע לתובנה שעל מנת לשמר את חדוות הריצה, צריך לרוץ בגוף בריא ובנפש עליזה.

לכן אני רצה גאלווי. " דברה לונדון.

 

 

תמיד רצית לרוץ מרתון אבל לא ידעת איך להתחיל?

By |2015-08-19T09:30:20+00:00אוגוסט 18th, 2015|Uncategorized|

איך שיטת Galloway תקח אתכם לקו הסיום עם חיוך ?

  • אימון חכם ומחושב שיבנה לך את הכושר והסיבולת בהדרגה!
  • אימון תומך ומהנה בקבוצה מאוחדת ומעודדת!
  • סרגל מאמצים הדרגתי בקצב שלך!
  • השיטה הנכונה למתחילים ללא ניסיון!

השאירו פרטים בטופס ואשמח לייעץ לכם ללא התחייבות!
זה הזמן להתחיל!

יוני 2013

By |2015-09-20T13:32:51+00:00יולי 10th, 2013|Uncategorized|

המלצות גולשים

By |2015-09-20T16:07:11+00:00יוני 17th, 2013|Uncategorized|

הנה כמה מהדברים שאומרים המתאמנים בשיטה של גלאווי:

שחר ענבר, אחד ממשתתפי קבוצת המרתון שלנו, החליט לבדוק לאחר מספר אימונים בשיטת גלאווי את האפקטיביות שלה. הניסוי: ריצת 25K. כך' בגוף ראשון, הוא מספר לנו: "הרבה אנשים התעניינו, התפעלו וצחקו על השיטה ובסוף נשארו הרבה מאחור (: בחור אחד תפס איתי שיחה של כמעט שעה אחרי המירוץ. במהלך המירוץ הוא היה סקפטי ובסוף סיימתי 15 דקות לפניו. סה״כ הצלחתי להחזיק קצב של 5:12 דקות לק״מ כולל ההליכות ובסוף הריצה הרגשתי רענן כאילו יכולתי להמשיך עוד 17 ולסגור מרתון…" לסיפור המלא של שחר לחצו כאן [br][br]

"גילה וחגי היקרים, כל כך נעים וכיף להתאמן בהנחייתכם. תודה רבה על ההשקעה והאימונים. אתם כל כך מעודדים, מפרגנים ומושכים קדימה. כל הכבוד (ואת זה אומרת אחת שלא אוהבת לרוץ…) וגם לכל החברים בקבוצת ה-10, כל הכבוד!!!" / טלי מור[br][br]

"Today I ran for the first time in my life 22 km (half marathon).many thanks to Roi & Gila, for a great journey ! :-)"/ הילה כהן[br][br]

"הדגמה של יתרונות שיטת גלווי : הדופק נשאר באותן שתי רמות (לריצה והליכה) במשך כל המרוץ. בשבת בבוקר רצתי ריצת שחרור עם הפסקות הליכה, והתבנית נשמרה (הדופק היה פחות 10 נקודות בכל שלב)."/ שמשון דורון (חצי מרתון תל אביב ומרתון ברלין)[br][br]

"ברוכים הבאים לעולם השפוי של הריצה. עבורנו גאלווי היא לא רק ריצה אלא דרך חיים. כמי שמאמינות בהפוגות מכל סוג שהוא, אך טבעי היה שנאמץ באהבה את ההפסקות ואת הריצות שביניהן, חוץ מזה שגילי (ושלא תעזי להשמיט) מאמנת מופלאה ואנחנו לא עושות צעד קטן ללא התייעצות, בהצלחה!"/ שי ושרון מקבוצת חצי המרתון [br][br]

"רציתי להגיד תודה…
גילוי נאות! אני בן הזוג של גילי (המאמנת).
לפני שבעה חודשים הצטרפתי במקרה…עד אז לא רצתי! בשבעה חודשים הגעתי ממצב של אפס ריצה לסיום מרתון טבריה אתמול…קל זה לא היה, זה היה קשה מאוד, אבל ללא השיטה של גאלווי וללא גילי המאמנת שהיא לא הייתי מגיע… על הידע העצום בריצה ותזונה, על הסבלנות אין קץ, על היחס, על הליווי בעת משברים בריצה (ויש כאלה…), על העידוד ועל עוד המון המון (אמא אווזה אמרנו?!) רציתי להגיד תודה ענקית. תגידו שאני מוטה, זה נכון! אבל תודה מגיעה ובגדול! ועוד תודה אחת… לכל חברי הקבוצה שלנו, זכיתי להכיר אנשים מצוינים כל אחת ואחד… שחר, מושיק,יוסי, טוביק,לימור… תודה שאתם"/ חגי ניברון[br][br]

לחצו לכניסה לקבוצת הפייסבוק שלנו, לחוויות, דעות ותמונות מהאימונים שלנו